Welcome
תירבע
תושדח
  הז המ ,וזימ
היצטנמוקוד
םיאפורל םיסרוק
English
Francais
List of doctors
 Details of Course 2011-2012.Detail
Links
 


 

 

 

מזותרפיה מהי?

 

 

ד"ר אהרון קפלן

יו"ר העמותה הישראלית למזותרפיה

הביא לדפוס:


ד"ר מיכאל תורג'מן

מתמחה ברפואת משפחה ומטפל במזותרפיה, שירותי בריאות כללית, מחוז מרכז

 

לפרטים נוספים נא לפנות:

לד"ר קפלן


דרך חברון 75, דירה 16

93546, ירושלים

טל'/פקס: -02.6711246

E-mail:

 
mesotherapisrael@hotmail.com                                                      personnal ajkaplan@itmail.co.il

 המאמר נכתב במקור בצרפתית ע"י ד"ר אהרון (אנדרה) קפלן, מדריך מוסמך מטעם העמותה הצרפתית למזותרפיה לשעבר, רופא בכיר בביה"ח סנט אנטואן (פריס); מטפל במזותרפיה במסגרת שירותי רפואה משלימה של הדסה - שטראוס; יו"ר העמותה הישראלית למזותרפיה; תרגם לעברית ד"ר דרור גרינברג; ערך ד"ר ששון נקר, מנהל מחלקת רפואת המשפחה, שירותי בריאות כללית, מחוז מרכז; והביא לדפוס ד"ר מיכאל תורג'מן.

 

מזותרפיה, שהחלה להתפתח משנת 1952, היא שיטה טיפולית ברפואה הקיימת. היא אינה סוג של רפואה חדשה.

במזותרפיה משתמשים בהזרקות תת–עוריות מקומיות, המכילות בדרך כלל כמויות מדוללות של תרופות אלופתיות. היא מהווה גשר בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה המשלימה. צורת הטיפול המקומי והמינון הנמוך של התרופות מפחית את הסיכון לפגיעה יאטרוגנית, יחד עם פעולה יעילה יותר שלהן. המזותרפיה שמורה לשימוש לרופאים בלבד.

 

הגדרה

המזותרפיה היא שיטה טיפולית המשתמשת בתת–העור כמדיום להחדרת תרופות במינונים מדוללים אל הגוף. בד"כ מדובר בתרופות קונבנציונליות, אך גם במלחים, במינרלים, בוויטמינים ובחומרים הומאופתיים. תרופות אלו מדוללות ומוחדרות בכמויות קטנות אל תת–העור, מעל האזור הפתולוגי או אל נקודות אחרות הקשורות למחלה. מאחר שהתרופות נותרות באזור המוזרק לאורך זמן ארוך יחסית, ניתן

לטפל במזותרפיה בתדירות נמוכה יותר (על פי ד"ר פיסטור: כמות קטנה, לעיתים רחוקות, במיקום קרוב).

 

היסטוריה

הרעיון הבסיסי של המזותרפיה עלה מתוך התנסות קלינית של ד"ר מישל פיסטור ב–1952, וכלל החדרת התרופה הדרושה קרוב לאזור הפגוע, דרך העור. רעיון זה כבר מצא את ביטויו באותו זמן, לדוגמה בהזרקה מקומית כטיפול בכאבי פרקים. ד"ר פיסטור היה הראשון ללמוד ולארגן את השיטה לשימוש קליני. הוא ייסד את העמותה הצרפתית למזותרפיה, המונה כיום כ–1,500 חברים, ואת העמותה הבינלאומית למזותרפיה, הכוללת 17 עמותות ברחבי העולם, לרבות ישראל.

הקונגרס הבינלאומי השמיני למזותרפיה נערך במאי 1998 בסאן פאולו (ברזיל) והשתתפו בו למעלה מ–500 רופאים, רבע מהם מאירופה.

בקונגרס הבינלאומי התשיעי באוקטובר 2000 בפריס השתתפו כ–600 רופאים.

בשנת 1976 פתח ד"ר אנדרה דאלוז–בורגיניון את המרפאה למזותרפיה המייעצת הראשונה בבית החולים נקר בפריז. ב–1982 ערכו ד"ר דניאל קורבל וד"ר אנדרה קפלן את הניסויים הראשונים במחקר המזותרפיה, בהשתמשם באיזוטופים רדיואקטיביים. עבודות אלו הובילו, בין השאר, להכרה ב–1987 במזותרפיה ע"י האקדמיה הצרפתית לרפואה כ"חלק אינטגרלי מהרפואה בכלל". מזה מספר שנים, קיימת תעודה אוניברסיטאית במזותרפיה, הניתנת באוניברסיטאות מרסיי ובורדו, ובקרוב אף בפריז. השימוש במזותרפיה נפוץ כיום ברחבי צרפת במספר רב של מרפאות, בתוך בתי החולים ומחוץ להם.

 

מחקרים מדעיים על המזותרפיה

זמן רב הייתה המזותרפיה שיטת טיפול על בסיס אמפירי בלבד, אך החל מ–1982 נעשו ניסויים מבוקרים ומחקרים קליניים רבים, בעיקר ביזמת העמותה הצרפתית למזותרפיה (פורסמו בבטאון העמותה מס' 107, באוקטובר 1999).

השימוש באיזוטופים רדיואקטיביים שינה את התפיסה לגבי דרך הפעולה של המזותרפיה.

מספר דוגמאות למחקרים שכאלו:

● ד"ר דאלוז–בורגיניון (פריז 1982) חקר את הדיפוזיה של חומרים ברקמות תת–עוריות אנושיות ע"י קסרוגרפיה.

● ד"ר פיטזורה (איטליה 1983) בדק בחזירי ים את המעבר בדיפוזיה לפרק הברך של חומרים שהוזרקו דרך העור.

● ד"ר קאסטל ולה קוז (פריז 1982) חקרו את הימצאות חומרים פארמקולוגיים (מתילן בלו ונוגדי דלקת מסוג NSAID) ברקמות סינוביאליות של הברך, לאחר הזרקה אינטראדרמלית שלהם.

● ד"ר גוטלמן וג'ררד (בריסל 1992) אישרו באמצעות כרומטוגרפיה וספקטרוגרפיה את נוכחות צירופי תרופות שבשימוש במזותרפיה.

● ד"ר קורבל (טור 1983) חקר את הפרמקוקינטיקה המקומית, האזורית והכללית של איזוטופים שונים, שהוזרקו אינטראדרמלית, ואת הפרפוזיה של מולקולות שונות לעבר איברי המטרה שלהן.

● ד"ר א. קפלן (פריז 1984-1983) חקר את ההשפעה של עומק ההזרקה של קלציטונין מסומן, ועם ד"ר קוטריס למד את הפרמקוקינטיקה האינטרה–דרמלית של מולקולות חומר קטנות ושל קולואידים באמצעות מיפוי אינטרא דרמלי.

עבודות אלו הובילו לתפיסה חדשה: הפרמקולוגיה האינטרה–דרמלית, אשר ניתנת לסיכום בצורה הבאה: שכבת העור השטחית משמשת כמאגר עורי למולקולות המוזרקות במזותרפיה. משך זמן זה עומד ביחס הפוך לעומק ההזרקה. מולקולות בעלות משקל מולקולרי נמוך עוברות בדיפוזיה דרך הקפילרות אל מחזור הדם. מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה עוברות דיפוזיה דרך המערכת הלימפתית.

החומרים המוזרקים מגיעים ומתרכזים ברקמות ובאיברי המטרה, על פי האפיניות שלהם.

בדרך זו הם עוקפים את המערכת הכבדית הראשונית.

יש לציין, שדרך ההזרקה הזה דומה במקצת למתן תרופות ע"י מדבקות עוריות או משחות שונות, אך בצורות אלו של מתן תרופתי ניתן להחדיר מספר מוגבל בלבד של מולקולות קטנות המסוגלות לחדור את מחסום האפידרמיס. במזותרפיה אנו יכולים לעקוף את מחסום זה.

 

דרך הפעולה

הרופא המשתמש במזותרפיה נשען בפעילותו על מערכת הרפואה הרגילה, אך נשאר פתוח לצורות נוספות של טיפול. כצעד ראשון הוא מנסה להגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר, באמצעות בדיקה פיזיקלית ובדיקות עזר נוספות. לאחר שיגיע לאבחנה, הוא ינסה להעריך את צורת הטיפול היעילה ביותר אצל אותו חולה, ויביא בחשבון גם את המזותרפיה כצורת טיפול מועדפת, בשל הסיכון הנמוך של שימוש בה. באותו אופן יש לקחת בחשבון באנמנזה את התוויות הנגד של כל תרופה הכוללות רגישות ידועה של החולה לאותו החומר.

צורת הפעולה במזותרפיה היא פשוטה: "יד, מזרק ומחט".

ניתן להשתמש בצורות הזרקה נוספות, מכניות, אלקטרוניות וכו', אך הן אינן בהכרח יעילות יותר מההזרקה הפשוטה, שאף פחות כואבת. בהזרקה יש להשתמש בחומרים מוכרים וכן לחטא היטב את אזור ההזרקה.

עומק ההזרקה (מ–0.2 מ"מ ועד ל–10 מ"מ) ומיקומה באזורים השונים נקבעים על פי הפתולוגיה עצמה והגישות השונות המקובלות של המזותרפיה כיום.

ניתן לומר כי קיימים שני גורמים המעורבים בפעולה של המזותרפיה:

א. החדרת כמות מסוימת של חומר, בעל פעילות פרמקולוגית, אל רמת העור השטחי (תיאוריית שלוש היחידות).

ב. פעילות הדיקור עצמה, מפעילה את קולטני הכאב הנמצאים בעור.

גישה זו היא המועדפת ב–M.P.S. (מזותרפיה בדיקור ממוקד).

 

חומרים בשימוש

התרופות אשר בשימוש במזותרפיה בצרפת אינן מצויות תמיד בהישג יד בישראל. לפיכך דרושה התאמה של תרופות מקבילות בארץ לטיפולים השונים.

אנו משתמשים בתרופות שונות, אשר בדרך כלל הן חומרים אלופתיים שהפרמקולוגיה שלהם כבר ידועה (לדוגמה נוגדי דלקת מסוג NSAID), מלחים ומינרלים, אוליגואלמנטים, ויטמינים ולעתים גם חומרים הומאופתיים.

דרושים מספר תנאים על מנת להשתמש בחומרים אלו להזרקה תת–עורית או אינטרה–דרמלית:

התמיסה צריכה להיות מסיסה במים ולא שומנית.

התמיסה צריכה להיות איזוטונית לרקמות, כלומר ערך תגובה של 7 או מעט פחות מכך.

יש לדלל את החומרים הפעילים בממיס טבעי, בדרך כלל עד פי 10.

יש להשתמש בכמויות קטנות של תמיסה, בדרך כלל 1 עד 2 מ"ל.

לרוב יש עירוב של מספר חומרים פעילים.

דוגמאות לחומרים בשימוש:

● חומרי הרדמה מקומיים (לדוגמה עזראקאין)

● נוגדי דלקת לא סטרואידלים

● חוסמי ביתא

● מרחיבי כלי דם

● קלציטונין

● נוגדי רדיקלים חופשיים

● מלחים ומינרלים

● חיסונים

 

סטרואידים אינם בשימוש במזותרפיה (גורמים להצטלקות תת–עורית, כאשר מזריקים אותם שטחית).

 

קריטריונים לשימוש במזותרפיה

יש להעדיף את השימוש במזותרפיה:

● במקרים שהיא יעילה במידה שווה לטיפול שמרני, אך פחות יאטרוגנית, לדוגמה טנדיניטיס.

● במקרים שהיא יעילה יותר מטיפול שמרני, לדוגמה נאורודיסטרופיות.

● כאשר אין טיפול יעיל אחר במחלה, לדוגמה מחלת פירוני.

 

התוויות נגד

● פחד ממחטים וזריקות

● רגישות ידועה לחומר המוזרק

● פסוריאזיס (קיים חשש לראקטיבציה באזור המוזרק)

● עור המועד ליצירת קלואיד

● מקרים אשר דורשים טיפול אחר ממזותרפיה, לדוגמה ארתרוזיס קשה (תיקון כירורגי).

 

תופעות לוואי

קיימות תופעות הלוואי שפירות, לדוגמה שריטות מהמחט, המטומה באזור הדקירה, סימפטומים וזו וגליים.

תופעות חמורות יותר יכולות להיות של זיהומים באזור ההזרקה (אבצס, בדרך כלל של מיקובקטריום).

לא דווח על מקרים של שוק אנפילקטי, כתוצאה מטיפול במזותרפיה.

רוב תופעות הלוואי קורות עקב אי–זהירות בהכנה לפני הטיפול (לדוגמה חיטוי לא מספק או אנמנזה לא מלאה ואי–ידיעה של התוויות נגד טיפול) או עקב טכניקה לקויה (מחט לא מתאימה, חומר מוזרק לא נכון או עומק לא טוב של ההזרקה).

 

התוויות לטיפול

יש לציין, כי המזותרפיה אומצה במהירות כשיטת טיפול ל"צלוליטיס", ברפואה האסתטית, עד כדי שנוצרה תדמית שזוהי ההתוויה העיקרית לטיפול. ראייה זו היא בבחינת "עץ אחד המסתיר את היער".

כמו כן יש לציין את ההצלחה הטיפולית של המזותרפיה במסגרת הרפואה הווטרינרית. הצלחה זו, יש בה בכדי להעיד על יעילות השיטה מול אלו הרואים בה בבחינת טיפול אינבו.

חלק מההתוויות, אשר החומרים לטיפול שבהן אינם נמצאים בישראל, לא מוזכרים ברשימה הבאה:

 

מחלות פרקים

● ארתרוזיס וכאבי פרקים

● פתולוגיות של המפרקים, כשאין מקום לטיפול כירורגי

● אוסטיאופורוזיס

● כאבי עמ"ש

 

פגיעות ספורט

● נקעים

● טנדיניטיס

● נזקים כרוניים של נקעים, שברים, ניתוחים כירורגיים או אורתופדיים

  

מחלות נאורולוגיות וכאב

● כאבי ראש ומיגרנות

● נאורודיסטרופיות

● נאורלגיות

● מתח וחרדה

 

מניעת זיהומים כרוניים

● זיהומי א.א.ג. חוזרים

● זיהומים ברונכיאליים חוזרים

● זיהומים חוזרים במערכת השתן

מחלות של המערכת החיסונית

● אלרגיות של מערכת הנשימה

● אסתניה ופסיכואסתניה

● ירידה בתפקוד המערכת החיסונית (למעט איידס)

 

רפואה אסתטית

● צלוליטיס (הידרו ליפו דיסטרופיה)

● הזדקנות העור

● נשירת שיער (בנשים)

 

פה ולוע

דלקות חניכיים

 

יתרונות המזותרפיה

לשימוש המבוקר במזותרפיה יש מספר יתרונות:

● השימוש הוא בתרופות קונבנציונליות, בעלות פעילות ידועה

● מתן התרופה הוא בכמויות קטנות, בהזרקות מקומיות

● בצורה זו יש עקיפה של המערכת הכבדית, ולפיכך הטיפול הוא פחות יאטרוגני

● התרופות נשארות פרק זמן ארוך יחסית באזור ההזרקה

● מספר החזרות על הטיפול הוא נמוך יחסית, לפיכך קיים גם חיסכון כלכלי.

● אין צורך במתן אורלי של התרופה, כך שקיימת ודאות לגבי לקיחתה

● ניתן לטפל בשיטה זו גם בחולים רגישים במיוחד, כמו לדוגמה קשישים המטופלים בתרופות רבות, נשים הרות

 

סיכום

הרפואה נמצאת כיום בתקופה שבה החולה אינו חפץ במחלה, אך גם אינו מעוניין בתופעות הלוואי של התרופות המוצעות לו על ידי הרפואה המודרנית. לדבר זה ניתן לזקוף, בין השאר, את פריחתה של הרפואה האלטרנטיבית.

המזותרפיה נמצאת על הגשר בין הרפואה הקונבנציונלית לבין הרפואה המשלימה, ויכולה לפיכך לשמש ככלי נוסף בידיו של כל רופא. 

  

Israel Journal of Family Practice Vol 13, N° 102, February 2003


----------------------------
 

תוספת למאמר


מרץ 2005
 

1)    בצרפת, ניתן ללמוד לימודי תעודה אוניברסיטאית במזוטרפיה ב- 5 בתי הספר לרפואה: של

Paris

Bordeaux

Marseille

Clermont Ferrand

Dijon

 
2)    הטיפול במזותרפיה כטיפול נגד כאב נמצא בסל הבריאות הצרפתי  

3)  המזותרפיה התפתחה בכל העולם. כיום חברים בארגון הבינלאומי למזותרפיה 20 עמותות לאומיות, ביניהן גם העמותה הישראלית למזותרפיה.

ד"ר א. קפלן

  Top